כאב ממקור נפשי – איך הוא משפיע על הגוף

כאב ממקור נפשי היא בעיה שהולכת ונהיית נפוצה יותר ויותר עקב שגרת החיים המערבית הלחוצה שבה אנו חיים. אנשים מרבים לדבר על הקשר בין נפש בריאה וגוף בריא כסוג של סיסמה אך דיבורים לחוד ומעשים לחוד. בפועל, לא תמיד אנו מייחסים לגורמים נפשיים כמו מתח נפשי, דכאון או חרדה את החשיבות הראויה ולרוב אנו גם נוטים לדחות את הטיפול בהם “למתישהו כשיהיה לי זמן אטפל בזה…”.

פעמים רבות, גם המקור לכאבים פיזיים שאנו חשים בגוף הוא בכלל נפשי. כאב הוא בעצם תסמין של בעיה רפואית, ולא אבחנה – ממש כשם שחום גבוה אינו מחלה, אלא סימפטום. כלומר, הכאב מעיד לרוב על בעיה רחבה יותר, ממנה הוא נובע.

אז מה עושים?

במקרים של כאב כרוני טורדני התחנה הראשונה צריכה להיות רופא המשפחה – עמו יש לברר האם יש מקור פיסי ממנו נובע הכאב. לאחר מכן – במידת הצורך – יש להיוועץ ברופא מומחה. ייתכן שהמטופל יישלח גם לבדיקות מעבדה, ואולי אפילו בדיקות הדמיה.

במקרים רבים, גם לאחר בירור מקיף, עדיין לא תימצא סיבה רפואית כללית ברורה שמסבירה את הכאבים. חשוב לבחון גם היבטים נפשיים, שכן הקשר גוף-נפש הוא כאמור קשר חזק ועוצמתי ומועקה נפשית יכולה להתבטא בכאב פיסי ממשי בגוף.

כאבים מלחץ נפשי

פיברומיאלגיה (בעברית: דאבת השרירים), למשל, היא מחלה כרונית הגורמת לכאבים בשרירים, ברצועות ובגידים שנמשכים לאורך זמן. הכאבים המדוברים יכולים להופיע בכל הגוף, אם כי הם שכיחים במיוחד בצוואר, בכתפיים, בחזה, במרפקים ובמותניים. בחלק מן המקרים, דווח כי משבר נפשי כלשהו עמד בבסיסה של התפרצות פיברומיאלגית, אך אין בכך על מנת להוכיח שלחץ נפשי או הפרעות נפשיות הם הגורמים לכאב. התיאוריות התומכות בקשר בין גורמים נפשיים לפיברומיאלגיה נשענות על אותו הקשר גוף-נפש.